קלפים ומתבגרים / אורית ברעם  

מהי התבגרות: Adolescence -, נובע מהפועל הלטיני "אדולסצרה", שפירושו "לצמוח" או "לצמוח לקראת בגרות".

מבחינה סוציולוגית - התבגרות היא תקופת מעבר מילדות תלותית לבגרות המספקת צורכי עצמה. מבחינה פסיכולוגית - זהו מצב גבול שבו יש להגיע לכלל הסתגלויות חדשות. כאלה שתבחנה בין התנהגויות הילד.

מדובר בתקופה בה המתבגר עושה צעדים ראשונים בעולם של משיכה ומין, חיזור וזוגיות. עולם חדש זה מעורר בו חרדות וחשש מפגיעה, דחייה, השפלה וכאב. חוויות חדשות אלה מעוררות אצלו שאלות האם יוכל לשלוט בגופו? מתי עליו ליצור קשר? מוקדם? מאוחר? מהן ההשלכות? במקביל מערכת היחסים שלו עם מבוגרים בכלל ועם הוריו בפרט הופכת להיות הפוכה לקשר החברתי שלו עם בני גילו שם הוא משקיע את מרבית מאמציו. הוא חש בצורך עצום בחוויה מתקנת ובפיצוי על ידי ייתר שליטה וכוח. המתבגר חש ולו לרגע תחושה של עוצמה כאשר הוא פוגע במבוגר. ככל שהמבוגר קרוב יותר לליבו כמו הקשר עם הוריו הפגיעה בו והצורך לשלוט בו גוברים.

המפגש עם עולם המבוגרים כחלק מאישיותו מביא איתו את התגברות הצורך בהבעת כוח ושליטה, הטחות אשמה, צורך במרד ובתחושת ביטחון בצדקתו, שבאים לידי ביטוי במאבקי כוח על עצמאותו כמו: החדר שלו, הלבוש שלו, הכסף שלו - המתבגר רוצה עצמאות כלכלית ויכולת החלטה על חייו.

גם בבית הספר המתבגר מרגיש את הצורך שלו לערער על החלטות המורים, לוותר על עשיית שיעורי הבית והלמידה למבחנים ובמקביל מרחיק את הוריו ולא מאפשר להם להתערב בהתמודדות הלימודית שלו.

תקופה זו היא תקופה מאוד קשה ומבולבלת עבור המתבגר, הוריו שעד כה היוו משענת ותמיכה הוחלפו בחברת השווים. אולם מול חבריו לשכבה מתקשה המתבגר לספר ולשתף בפחדיו, בכעסיו, בהתלבטויותיו. פעמים רבות הוא נישאר לבד עם תחושת בדידות וחוסר הבנה את צרכיו.

במפגשים הטיפוליים שאני יוצרת בקרב מתבגרים אני מוצאת כי בנים שהעולם הרגשי שלהם לא פעם חסום ומבולבל מאושרים על האפשרות "להביא את עצמם" דרך הקלפים הטיפולים. הקלפים מסייעים להם לבטא את עצמם ועוזרים למצב המבלבל שלא פעם אין לו מילים להיות חלק מהאווירה בקבוצה. באחת הפגישות שלי עם 4 בנים בכיתה ט' עלה נושא הסמכות ההורית: תלות מול עצמאות. הילדים כל אחד בתורו בחר קלף המתאר את הרגשתו בבית,. חלק בחרו קלפים המעידים על תחושת עבדות, ניצול של ההורים אותם. אחרים דיברו על הקושי של ההורים לשחרר אותם ולסמוך עליהם בעיקר כאשר הם מגבילים את שעת החזרה שלהם הביתה בערבי שישי.

קבוצה אחרת של בנות, בכל מפגש מחדש מבקשת שוב ושוב להתחבר אל הקלפים, הן יושבות על השטיח מסביב פזורות כריות ומזרונים {הפינה מסמלת תחושת חופש} ובדרך של סבב כל אחת שולפת קלף ומספרת דרכו על מצב רוחה. חשוב לומר שהקלפים יש בהם איכות מיוחדת אשר עוזרת לחבר את המילה, המשפט עליו חושב היחיד כאשר הקלפים מטווחים בין החשיבה לבין היכולת לבטא אותה.

אני זוכרת שבאחת הפגישות השתתקה אחת המטופלות שלי, {טיפול פרטני} הרגשתי כיצד היא נשאבת לתוך בור עמוק של עצב. הצעתי לה לבחור דרך הקלפים את הרגשות שלה לאותו רגע, הבחירה, העיסוק הפיזי בדפדוף בין הקלפים, החזיר לתוכה מעט אנרגיה חיובית בעזרתה ובעזרת הקלפים שנבחרו יכלה לחזור ולשתף פעולה בתוך הקשר האינטר סובייקטיבי שהיה.

היכולת שלנו לדבר את הרגשות הטבעיים שלנו היא מרשם לבריאות נפשית. האנרגיה המבוזבזת המושקעת בביטול הרגשות מובילה לתפקוד לא יעיל ומתיש בחיי היום יום, ויותר מכך רגשות טבעיים של כעס, יגון, קנאה שלא באים לידי ביטוי יוצרים בתוך האדם תחושות זעם, נקמה ושנאה. עלינו ללמוד לתרגל שימוש נכון ברגשות שלנו.

הקלפים במפגש קבוצתי או במפגש פרטני מהווים קשר בין המנחה או המטפל לבין האדם שיושב מולו.

בגיל ההתבגרות היחסים עם חברים מקבלים משמעות חדשה כיוון שהם ממלאים תפקידים רבים וחשובים. באמצעות החברים המתבגרים מגלים את ייחודם. הם חשים סולידאריות עם האחרים הדומים להם. החברים מסייעים בגיבוש הזהות העצמית. ילדים רבים יעדיפו להשתמש בקלפים כחלק מקבוצה משום שהכוח הקבוצתי משמעותי עבורם ומהווה תמיכה למחשבות ולרגשות שלהם.

השינויים שעוברים חלק מהמתבגרים בגיל ההתבגרות הנם שינויים מהותיים ודרמתיים אך יחד עם זאת ישנם מתבגרים שחווית ההתבגרות עבורם אינה כל כך דרמתית מלבד מריבות עם האחים או עם ההורים כחלק ממאפיין הגיל ובכל זאת הגדילה, הבלבול, השינויים, כל אלה טוב לתת להם ביטוי. הקלפים מהווים כלי עזר עבור יועצות, מורים, מטפלים כדרך לתקשר עם אותם חלקים פנימיים חדשים אצל המתבגר.

הצורך של ילדים רבים הבאים אלי לטיפול להשתמש בקלפים נובע מהתחושה שהקלפים יש בהם מילים ותמונות אשר בעזרתם הם יכולים לשתף בצורה מדויקת בהרגשתם.

לעיתים בעקבות עבודה קבוצתית משותפת נוצרת אינטימיות מיוחדת והתמיכה בקבוצה ממשיכה גם מחוץ לשעה הטיפולית כך קרה באחת הקבוצות המונה 5 בנות בכיתה ח'. הן דיברו בעזרת הקלפים על הפחד שלהם לצאת לטיול שנתי, כל אחת בחרה עד 10 קלפים המעסיקים אותה סביב הטיול השנתי. מאחר וחלק מהבחירות היו חופפות הנושא הפך להיות תמיכתי והן תמכו אחת בשנייה לקראת הטיול וההתארגנות אליו.

לסיכום- "עבודה" עם מתבגרים בעזרת הקלפים היא חוויה "מאלפת" הנערים והנערות חיים בתוך עולם מבולבל, הם מוכנים לקבל כוחות ממבוגרים מחוץ למשפחה ומשתפים בעולמם המיוחד. אני חשה כבוד להיות חלק מעולמם של כל כך הרבה מתבגרים.

אורית ברעם מטפלת וקוגניטיבית התנהגותית, מטפלת בדרמה 2011