ילדים מגיעים לעולם עם מלאי עצום של אנרגייה יצירתית זמינה שמוכנה לנוע לכוונים רבים. להורים תפקיד מכריע, לו שותפים גם גננות, מורים ודמויות נוספות, במימוש האנרגיה היצירתית הזו. מבלי משים, הורים רבים, מתוך כוונה טובה לסייע ולכוון, עושים מדי פעם פעולות הגורמות לחסימת הביטוי היצירתי האותנטי של ילדיהם.

ההנחה היסודית היא שכל הורה מעוניין בטובתו של ילדו. כל הורה נוהג לפי אמות מידותיו ולפי סטנדרטים שגיבש במהלך השנים. לכל הורה גישה משלו מתוך רצון להעניק לילדו כלים להתמודדות ולפיתוח החיים המוצלחים ביותר שניתן.

לעתים, מתוך כוונה טהורה, אנו, ההורים, בולמים את ההתפתחות של ילדינו. אנו מפעילים עליהם, מבלי משים, ביקורת גלויה או סמויה על מעשיהם המגושמים והלא ברורים, ולמעשה עלולים לגרום להם להפסיק בחיפוש ובניסיונות יצירתיים אחר גיבוש שפתם האישית.

כאשר ילד יוצר אין שום צורך במושגים הקשורים ב"נכון או "לא נכון".
אין שום צורך להקפיד עם ילד שיצייר "לפי הקווים" או ש"ימלא באופן מדוייק". ילד מעוניין לנוע בחופשיות ולמעשה כל אחד מעוניין לנוע בחופשיות. ילד זקוק בעיקר לחיזוקים חיוביים ולהתפעלות רבה. הוא באמת זקוק לזה יותר מכל. הסיבה היא שעצם הפעולה היצירתית היא ההצלחה עצמה, ואם ניתן לילד מספיק מרחב וזמן בו יקבל רק חיזוקים חיוביים על יצירתו, נגלה להפתעתנו שהוא מוציא תחת אמתחתו יצירות מעניינות, מרתקות ומפתיעות.

אנא, הפסיקו לשאול אותי מה ציירתי, בבקשה מכם!
הורים רבים מבקשים הסברים. רוצים שהילד יסביר ויתאר את מה שעשה. זו נטייה כמעט טבעית של הורים ורב הקלקול בה, למרות שאין בה שום כוונה רעה ואין בה שום אלמנט של תוקפנות, חודרנות או כל נטייה שלילית אחרת. ההתעניינות הזו, של ההורה גורמת לילד להבין שעליו להסביר את מעשיו. מי שחייב להסביר את מעשיו יפסיק במהרה להיות מקורי, יפסיק לעשות דברים "לא ברורים", יפסיק להמציא ויפסיק לנוע במרחבי הדימיון שלו. הוא יעשה רק דברים שיוכל להסביר, וחבל מאד שכך.

אין יצירה לא יפה ואנא השמידו את מושגי ה"מוכשר" - "לא מוכשר".
בכל ילד קיים אמן מוכשר וגאוני. מי שיאמין בזה גם יגלה את זה בילד שלו. כל יצירה היא יפה ונהדרת וכך יש להתייחס לכל יצירה שיוצאת ממפעלו של ילדיכם. המושג "מוכשר" עושה עוול לילדים מוכשרים רבים שכשרונם אינו נראה תחילה, אך הוא מיוחד וגאוני לא פחות מאחרים. יש להעניק לילד תחושה שכל יצירה שלו היא הישג עצום ושנשמח אם הוא יעשה עוד אחת.

ודבר אחרון - כשילד מבקש מההורה ליצור יחד עמו לא חייבים ליצור דבר מה מוגדר.
אפשר סתם "לקשקש" ביחד. רוב הסיכויים שהילד ייהנה מכך יותר ויפיק מזה יותר. אב שמצייר תמיד את אותו הבית ואותו פרח עם שלושה עלי כותרת לא מעניק לילדו גירוי יצרתי. ההיפך מזה.

בסדנת ציור אינטואיטיבי אנחנו משלבים משחק עם גבולות, חופש ומסגרת. אצלנו כל מי שיוצר הוא למעשה סיפור הצלחה ואנחנו מתכוונים לכך! עבודה של שנים הוכיחה שכל מי שמתמיד בחיפוש אחר היצירה האינטואיטיבית מוצא אותה ואת הכישרון המיוחד לו. אנו מעוניינים לחשוף את ההורה ואת ילדו, בעת ובעונה אחת, לחוויה המיוחדת של הביטוי הריגשי הנרחב תוך יצירה עם צבעים וצורות. השיטה הזו מצמצמת מהר את הביקורת העצמית והחיצונית, הן אצל ההורה והן אצל הילד, ומאפשרת יצירת נורמות חדשות לגבי יצירה וכישרון.

אנחנו מאמינים ששינוי אמיתי ומשמעותי אצל ילד יבוא רק בשילוב שינוי מסויים שיעבור ההורה, שיפנים גם מתוך חווית היצירה שלו, את המשמעות של נטרול הביקורת העצמית, הגברת החיזוקים החיוביים ואת הדרך לביטוי הרגשות באמצעות הציור.