הילדה הפנימית 
(הכתוב כמובן מתייחס לשני המינים. נכתב בלשון נקבה כי הרוב הן קוראות, איתכם הסליחה גברים)

מי היא הילדה הפנימית ? למה כל כך חשוב לנו הקשר איתה ?
איך יוצרים מערכת יחסים עם הילדה שבתוכנו ?

 דר היו לן (מעביר המורשת של ההו'אופונופונו, הפסיכיאטר שרפא מחלקה סגורה של חולי נפש רק בעזרת הו'אופונופונו) אומר שהיחסים עם הילד הפנימי הם היחסים החשובים ביותר עלי אדמות. 

בהוואי המושגים של המודע והלא מודע מקבלים שמות אחרים המעניקים משמעות מובנת יותר למערכת היחסים שלנו בין המודע והלא מודע. המודע היא האמא והלא מודע הוא הילד או הילדה הפנימית. ברגע שאנחנו משנים את נקודת ההסתכלות שלנו על מערכת יחסים זו, הרבה דברים מתחילים להיות יותר מובנים וממשיים. המושגים של מודע ותת מודע הם אריטילאיים ולכן יהיה קשה לנו להתייחס למערכת היחסים הקיימת ביניהם. אך מערכת יחסים של אמא וילד מובנת לכולנו. 

המודע שלנו מנהל, במקרה הטוב 1% ממה שקורה לנו בחיים ואילו את השאר מנהל הלא מודע. וכשמו כן הוא, לא מודע, ולכן אין לנו יכולת לדעת איזה אמונות, אילו דפוסים, איזו גנטיקה אילו זיכרונות נמצאים שם ומנהלים בפועל את חיינו. לכל אלה אני קוראת נתונים. יושבת לה שם תוכנה ענקית שכל רגע שולפת ממאגר הנתונים האלה את מה שהיא יודעת, מה שתוכנת בה. ואם תוכנתו בה נתונים של קושי, מצוקה ומחסור משם היא תפעל. אם תוכנתו בה נתונים של חוסר אמון, פחדים, חוסר באהבה, אז זו תהיה נקודת המוצא שלה. וכמובן שגם שפע, אהבה, חוסר פחד גם הם נתונים שאם הם קיימים בתוכנו ומנהלים אותנו נחווה אותם.

כמובן שיש דברים שכולנו חולקים בהם, כי נתונים אלו מוטבעים בנו מאז ראשית הבריאה, מאז היותנו אמבה מאז שגרנו במערות, מאז היותנו ציידים ומלקטים וכו', אלו דברים שדר' קרל יונג כינה הזיכרון הקולקטיבי. אך כל אחד נושא בתוכו גם את הזיכרונות והנתונים הספציפיים שלו, כמו גנטיקה, גלגולים, הזיכרון שבתא הנתונים מהבטן, מגיל ינקות, מהמשפחה אליה נולדנו והסביבה בה גדלנו.

 גם כאשר נעשה עבודת מודעות עמוקה לגילוי האמונות המגבילות שלנו, נצליח לחשוף ממש רק את קצה הקרחון ממה שבאמת מנהל אותנו.

 על מנת להגיע ולשנות דפוסים, הרגלים, קרמה עלינו לערוך את השינוי בלא מודע שלנו, אצל הילדה הפנימית, כי התעקשותה להמשיך ולתפקד עפ"י התוכנה שלה היא התעקשות של ילדה. הוא פועלת לפי מה שהיא יודעת ומכירה.

ואיך נשכנע את הילדה לעשות את מה שאנחנו רוצים ? אנחנו יודעים שכוח זו לא ממש הדרך,.ככל שנפעיל יותר כוח כך ההתנגדות תגדל. ואהבה מביאה אהבה. ולכן אנחנו צריכים לבוא מתוך רוגע עם הרבה אהבה ולרתום את הילדה הפנימית לעבוד איתנו,דרך אהבה ודאגה כמו שאמא דואגת ואוהבת את הילדה שלה.

בחיים האמיתיים אנחנו אמנם לא פונים אל הילדה על מנת שדברים שלנו יתבצעו, אך בצורה פרדוקסלית זה מה שקורה בתוכנו, במערכת היחסים הפנימית שלנו עם הלא מודע. הלא מודע שלנו נמצא איתנו הרבה לפני שהמוח המודע שלנו התפתח.הוא בעצם הרבה יותר מפותח ועתיק מהמודע שלנו. והוא זה שמנהל את ההצגה. והוא גם זה שנמצא במערכת יחסים עם האנרגיה של היקום, עם האלוהות.

צריך לזכור שהילדה הפנימית מנהלת אותנו כפי שהיא יודעת, מתוך הנתונים שבתוכה, השינוי והתיקון של אותה מערכת תוכנה נעשה ע"י האלוהות, האנרגיה הקוסמית או כל הגדרה אחרת שיש לכן ליוצר, לאין סוף לאלוהים.

מה שאנחנו צריכים זה בעצם לרתום את הילדה הפנימית לשתף איתנו פעולה ולייצר את התקשורת עם האלוהות.

הדרך לרתום את הילדה לשתף איתנו פעולה היא קודם כל להכיר בה, להכיר בנוכחותה, להבין שאנחנו חלקים של אותו אני מורחב. (הכולל את הילד-הלא מודע, האמא- המודע והאבא – האני העליון שלנו/האלוהות). ואני באופן אישי ממש לא הייתי מודעת לילדה שבתוכי.

 עד הרגע שסיפרו לי עליה שהיא ממשית וקיימת, היא לא הייתה קיימת. בטח שידעתי על הלא מודע שלי, קראתי עליו הרבה ולמדתי הרבה על דרך פעולתו אך עד שלא יצרתי קשר ממשי איתו הוא לא היה נגיש לי.

וכמו כל מערכת יחסים צריך להשקיע בה, לטפל, לטפח ולשמר אותה לכל אורך החיים.

 איך נכיר ואיך נלמד לתקשר עם הילדה הפנימית? 

1.אני התחלתי את ההיכרות שלי דרך מדיטצייה מונחת שהפגישה אותי עם הילדה שלי, שבי,ואצרף אותה בהמשך.

 2. כל תהליך ההו'אופונופונו הוא בעצם דיבור פנימי לאורך כל היום עם הילדה.
     אני אוהבת אותך, אני מצטערת, בבקשה תסלחי לי, תודה

כאשר אני אומרת לעצמי, אני אוהבת אותך אני בעצם מתכוונת לילדה שבי.
  אני מצטערת על הנתונים, זיכרונות שבתוכי יצרו את ________(ותפרטו את מה שיש לכן על הלב ושלו אתן מבקשות ריפוי)
  בבקשה תסלחי לי (ילדתי היקרה) על הנתונים שבתוכי, בתוכנו יצרו את _________.
ותודה לך שאת מאפשרת לי לנקות, לתקן, לשחרר, להגיש את הבקשה ליקום למחיקת הזיכרונות האלה. 

ברמת העיקרון הפניה יכולה להיעשות גם לאלוהות וזה לגמרי בסדר ולגמרי אותו הדבר.
בהתחלה לפני שהבנתי לעומק את חשיבות הילדה הפנימית בכל התהליך הפניתי את האמירות שלי לאלוהות, אך ברגע שהבנתי את מקומה ותפקידה של הילדה הפנימית, ברגע שהתחלתי לחוות את הקשר שלי איתה, להרגיש את האהבה אליה, הפניה שלי ממוענת אליה. 

את תהליך ההו'אופונופונו אני מיישמת לאורך כל היום, במיוחד כאשר עולים וצצים דברים המטרידים אותי. קטנים כגדולים. כל מחשבה, כל כעס, כל קיטור, כל וויכוח, כל הרגשה לא טובה....הכול. 

אני אוהבת אותך, אני מצטערת , בבקשה תסלחי לי, תודה לך אהובה, תודה לך שאת מאפשרת לי לנקות לשחרר, תודה, תודה, אני אוהבת אותך....וכן הלאה כיד הדמיון הטובה עלי. מדברת אליה, מדברת איתה, מחבקת אותה, עדינה איתה ואוהבת אותה בכל רגע. 

3. יש הרבה מאוד מדיטציות דמיון מודרך לתקשורת עם הילדה הפנימית, והייתי ממליצה להשתדל ולעשות כמה שיותר. כמו שאמרתי צריך להשקיע בקשר.
לאחרונה (08/01/2015) יצרתי כמה קבצים של מדיטציות בדיוק למטרה זו - תלחצו כאן ותוכלו לראות במה מדובר 

 גם פה כמו כל דבר בחיים זה תהליך, ככל שנשמור על הקשר שלנו עם הילדה הפנימית כך נחווה אהבה עצמית אמיתית וכמובן נגלה שהיא משתפת פעולה ועוזרת לנו לשחרר ולתקן את הנתונים, האמונות והדפוסים המנהלים אותנו מתוך הלא מודע.
וברגע שמחקנו אותם מתוך מערכת הנתונים שלנו הם לא קיימים יותר, אנחנו לא חווים אותם יותר, ותוכנית חדשה ומתוקנת מתחילה לפעול בתוכנו. אנחנו מתחילים לפעול מתוך התוכנית האלוהית, האוהבת והנכונה לנו, ופחות ופחות לפעול מתוך הזיכרונות והנתונים. 

תזכרו המודע שלנו לא יכול לכפות את רצונו על הלא מודע. כל שינוי שאנחנו רוצים להביא לחיינו חייב להיעשות ברמת הלא מודע.

מן הראוי שאומר שיש עוד הרבה דרכים נפלאות לעבוד עם הלא מודע, עם הילד הפנימי, כמו NLP, דמיון מודרך, לימוד מודע של הרגלים חדשים שבמהלך הזמן ילמדו את הילד הרגלים חדשים. כל דרך מתאימה וטובה ונכונה אם היא מרגישה לכם נכונה. אך על כך שהעבודה חייבת להיעשות בשיתוף עם הלא מודע אני חושבת שיש הסכמה רחבה.

 ועוד שני דברים חשובים...
1. אין לנו צורך לדעת מה מנהל אותנו מתוך הלא מודע. ולא רק שאין לנו צורך אנחנו גם לעולם לא יכולים לדעת מה באמת קורה שם. תחשבו שזה שכבות של שכבות של נתונים.
בתהליכי בירור מודעים, כמו איתור אמונות מגבילות אנחנו נאתר כמה, אך כמו שכבר אמרתי הם קצה הקרחון, וגם הם יכולים לבוא מתוך מלכוד המחשבות והאמונות שלנו. אנחנו לא באמת יודעים מה יושב לו שם בפנים שמנהל אותנו.לכן אין לזה חשיבות.

בהו'אופונופונו אנחנו בעצם מאתרים בעיה ומבקשים מהאלוהות לערוך את התיקון הנכון עבורנו. 

2. אנחנו לא מצפים לכלום. ז"א לא מצפים שמשהו ספציפי יתרחש בעקבות הבקשה שלנו. גם הציפייה והרצון שלנו הם רק הנתונים והזיכרונות שמדברים מתוכנו. המטרה שלנו זה כמה שיותר לשחרר את הזיכרונות שלנו לאין סוף. רק כשנלמד לשחרר, אבל באמת לשחרר נחווה את הזרימה המושלמת של החיים.את האלוהות.

לשחרר זה אחד הדברים היותר מורכבים וקשים לבקש מאיתנו לעשות, ואני רואה מתוך החוויה האישית שלי, כל פעם שאני מצליחה לשחרר באמת, משהו טוב קורה לי. טוב, לא צפוי ומפתיע. 

אם אנחנו לא מנסים להבין ולדעת מה מנהל אותנו, ולא יכולים לבקש בקשות ספציפיות ולצפות לתוצאות ספציפיות אז מה כן קורה ? 

בעיקר אני יכולה לענות על זה בתעשו ותיצפו. אני לא מצפה, אני צופה בדיעבד על התוצאות, הרגשות, על השינויים שהתרחשו בחיי. וכמובן תיישמו לאורך זמן לפני ש"תנקו" את זה מחייכם .

מניסיון כל מי שבאמת אימץ את הדרך הזו לחיים לא מפסיק. מבחינתי זה התרופה שלי לכל דבר ועניין.

 וכמו שהבטחתי מצרפת נוסח למדיטציית היכרות עם הילדה הפנימית.

 אני אוהבת אותך, תודה לך.
מירב

ח ד ש ! ! ! מדיטציות הו'אופונופונו פיתוח הקשר עם הילדה הפנימית והעמקת העבודה עם ההו'אופונופונו הדרך היחידה להעמיק את העבודה עם ההואופונופונו  היא להמשיך ולתרגל, להמשיך וליישם בכל רגע ורגע בין אם את מתרגלת את ההואופונופונו או לא המדיטציות יעצימו את: האהבה העצמית שלך לעצמך יפתחו את הערוץ ביינך לבין תת המודע בינך לבין האני הגבוה שלך - הנשמה שאת בינך לבין אלוהיך. את תעניקי לילדה הקטנה אהבה את תעניקי לה חמלה ודאגה והילדה הקטנה תעניק לך שחרור, ריפוי ושלווה אם גם את רוצה ללמוד איך ניתן לדבר אל הילדה כך שתסכים לשחרר אחיזות ונתונים המתגשמים כבעיות ? להגדיל את האהבה העצמית לעצמך ? להתקרב לילדה שבך ? לאפשר לעצמך רגעים אינטימים בינך לבין הילדה ? לחצי כאן ותגלי איך אני עושה את זה

 

 חיבור עם הילדה הפנימית

 כמה טיפים:
1.הכי קל זה לדמיין את עצמכם מתוך תמונה של גיל מוקדם יותר בחיים. כל גיל כל תמונה שיש לכן מהילדות. וגם זה לא ממש חובה זה בסדר גם רק לחשוב עליה, והכול בסדר גם אם לא מצליחים לדמיין כלום.
 2.תקחו את הזמן שלכם
3.אל תפחדו לעשות אימפרוביציות על התהליך, לדבר איתה ולהגיד לה הכל.
מה שחשוב שזה יהיה עם הרבה חמלה ואהבה.

 

תעצמו עיניים
תנשמו כמה נשימות עמוקות רגועות
תראו את הילדה הפנימית שלכן
תיגשו אליה
בקשו ממנה רשות לאחוז בידה וללטף אותה
(תמיד צריך לבקש את רשותה, התהליך לא יכול לבוא מכפיה)
תאספו אותה בעדינות אליכן
חבקו אותה בעדינות, לא בחוזקה שלא תיבהל
(לא חיבוק דוב)
לטפו אותה, תנשמו אותה לתוכן, כמו שנושמים תינוק רך
תגידו לה שהכול בסדר
שאתן אוהבות אותה
תבטיחו לה שלא תעזבו אותה יותר
תודו לה על הדאגה שלה אליכן
תודה לך שאת כאן איתי תמיד
תודה לך על הדאגה שלך אלי
תודה לך
אני מבטיחה לא לעזוב אותך יותר
תגידו לה
אני אוהבת אותך
אני מצטערת
בבקשה סלחי לי
תודה לך
אני אוהבת אותך
אני מצטערת
בבקשה סלחי לי
תודה לך
תנשמו עוד כמה נשימות שקטות
חבקו אותה
ותרגישו את האהבה ביינכן.

 באהבה לכן יקרות, מאחלת לכל אחת ואחת מכן להתחיל ולחוות את החיבור לעצמה ובעיקר את האהבה לעצמה.

ח ד ש !!! מדיטציות הו'אופונופונו פיתוח הקשר עם הילדה הפנימית והעמקת העבודה עם ההו'אופונופונו הדרך היחידה להעמיק את העבודה עם ההואופונופונו  היא להמשיך ולתרגל, להמשיך וליישם בכל רגע ורגע בין אם את מתרגלת את ההואופונופונו או לא המדיטציות יעצימו את: האהבה העצמית שלך לעצמך יפתחו את הערוץ ביינך לבין תת המודע בינך לבין האני הגבוה שלך - הנשמה שאת בינך לבין אלוהיך. את תעניקי לילדה הקטנה אהבה את תעניקי לה חמלה ודאגה והילדה הקטנה תעניק לך שחרור, ריפוי ושלווה אם גם את רוצה ללמוד איך ניתן לדבר אל הילדה כך שתסכים לשחרר אחיזות ונתונים המתגשמים כבעיות ? להגדיל את האהבה העצמית לעצמך ? להתקרב לילדה שבך ? לאפשר לעצמך רגעים אינטימים בינך לבין הילדה ? לחצי כאן ותגלי איך אני עושה את זה

 

שיתוף בפייסבוק